שופר של יום הכיפורים – גור אריה – פרשת בהר

לאחר ספירת 49 שנים מקודשת שנת החמישים בתקיעת שופר:

וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם:   (ויקרא כה, ט)

ואמרו במדרש:

"ביום הכיפורים" אפילו בשבת, "תעבירו שופר בכל ארצכם" מלמד שכל יחיד חייב, יכול אף תרועת ראש השנה תהיה דוחה את השבת? תלמוד לומר: בכל ארצכם" "והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים", שאין תלמוד לומר "בעשור לחודש ביום הכיפורים", ממשמע שנאמר "ביום הכיפורים" איני יודע שהוא יום הכיפורים "בעשור לחודש"? אם כן למה נאמר "בעשור לחודש"? אלא בעשור לחדש דוחה את השבת בכל ארצכם ואין תרועת ראש השנה דוחה שבת בכל ארצכם אלא בבית דין בלבד.        ספרא בהר ב א,ה)

לכאורה מבאר הספרא שהמילים "בעשור לחודש", שאינן נצרכות, הובאו ללמד שבניגוד לר"ה, כשחל יוכ"פ בשבת תוקעים בכל מקום. כך משמע גם שרש"י הבין, ע"פ הציטוט מהספרא:

"ביום הכפורים" – ממשמע שנאמר "ביום הכפורים" איני יודע שהוא "בעשור לחדש"? אם כן למה נאמר "בעשור לחדש"? אלא לומר לך תקיעת עשור לחדש דוחה שבת בכל ארצכם, ואין תקיעת ראש השנה דוחה שבת בכל ארצכם, אלא בבית דין בלבד:

אבל לימוד זה קשה ותמוה משתי סיבות: א. יוכ"פ דינו כשבת לכל איסור מלאכה, אז אם ציוותה התורה לתקוע ביוכ"פ זה תקף בין אם הוא חל בשבת ובין ביום חול, כי בהקשר זה יוכ"פ שחל בשבת אינו חמור יותר מזה החל בחול. ב. כל איסור תקיעה בשבת יסודו בתקנת חכמים לאחר חורבן הבית ומהתורה מותר לתקוע בשופר גם בשבת, אז איך תניח התורה בסיס להתרת משהו שהיא בכחח לא אסרה? וכקושיית הרמב"ן:

"…שידוע הוא וברור בגמרא (ר"ה כט,ב) כי התקיעות כולן, של ראש השנה ויום הכפורים ואפילו של רשות, מותרות הן בשבת לפי ש'היא חכמה ואינה מלאכה', ותוקעין היו בדין תורה בשבת של ראש השנה ושל יום הכפורים בכל מקום:

וענין התקיעה בבית דין, תקנת רבן יוחנן בן זכאי היא משחרב בית המקדש, לפי שגזרו בה מפני שהכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים, והתיר לנו רבן יוחנן בן זכאי בבית דין בלבד, ואין לזה עיקר בענין הכתוב כלל"

לפיכך מבאר הרמב"ן הסבר אחר לחלוטין ב'ספרא':

"ומה שהזכירו "תקיעה בעשור דוחה שבת", לומר שהיא נעשית בכל יום הכפורים, כי הדחיה ביום הכפורים שחל להיות בשבת ושחל להיות בחול אחת היא, שיום הכפורים כשבת לכל מלאכה בין להוצאה בין לכל המלאכות"

כלומר בעזרת השאלה הראשונה ששאלנו עונה הרמב"ל על השלה השניה, שלא בא המדרש ללמד משהו חדש אלא 'להזכיר' שביוכ"פ אין הבדל בין שבת לחול. אבל, לפי הרמב"ן, למה רש"י, הבא ללמד פשוטו של מקרא, ציטט את המדרש? מה הוא מלמד בהבנת הכתוב? ותשובתו:

"והנה הרב מפני בקיאותו בתלמוד והכל לפניו כשולחן ערוך, אינו חושש וסותם הברייתות, והן מטעות לשאר בני אדם… ומכל מקום רצה הרב ללמדנו שתקיעת שופר ביום הכפורים נעשית בכל מקום, שפירוש "תעבירו שופר בכל ארצכם" ללמד שכל יחיד חייב לתקוע, ואין התקיעה בבית דין בלבד כמו הספירה":

גם המהר"ל מתייחס לקושיה השניה ומסביר בדרכו:

"אבל יש לך לדעת כי זהו דרך חכמים… כאשר רוצים לפרש מאיזה טעם תקנו כך, רמזו לך ממקום זה יצא תקנתם… שמפני שבראש השנה כתיב (במדבר כט, א) "יום תרועה יהיה לכם", וביום הכפורים כתיב "והעברת שופר תרועה בכל ארצכם", והיינו טעמא, כי יום ראש השנה יום יבבא, ולפיכך כתיב "יום תרועה יהיה לכם". אבל שופר של יום הכפורים הוא להשמיע שופר גאולה לקרוא דרור ולכך כתיב "בכל ארצכם", דלא שייך בזה "לכם", אדרבא, להשמיע קול גאולה אל כל אדם. ובשביל כך אמרו רז"ל "שופר של ראש השנה אינו דוחה שבת אלא בבית דין", דהא כאשר יש שופר בבית דין הרי "יום תרועה לכם", ודי בזה. אבל שופר של יום הכפורים צריך "בכל ארצכם", דלא סגי בבית דין"

המהר"ל מבאר שאכן המדרש לא בא לומר שמפה נלמד היתר שופר של יום הכיפורים שחל להיות בשבת, אלא לרמוז להבדל שבין שופר של ראש השנה לזה של יום9 כיפור ועל ההשלכה של זה למעשה כשמועדים אלה חלים בשבת.

דומה, שביאור דברי המדרש, בין לרמב"ן בין למהר"ל, מחד, הותיר את שאלתו, על ייתור המילים 'בעשור לחודש", ללא מענה, ומאידך, הסבר זה אינו נראה פשוטו של מדרש וגם לא פשוטי של רש"י. ומ"מ נאה לסיים בקישור שעושה השופר בין יום הכיפורים ליובל, ע"פ המהר"ל:

"שביום הכפורים תולה מצות היובל. והטעם הוא כאשר ידוע למבינים, כי היובל ויום הכפורים שניהם דבר אחד, כי היובל הוא חזרת הכל לחזקתו הראשונה להיות כבראשונה, וכן יום הכפורים הכל חוזר לחזקתו הראשון, שהוא יתברך מכפר להם, וחוזרים לחזקתם הראשונה. ועוד ידוע זה למבינים".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: