ללמוד ולעשות – גור אריה – פרשת בחוקותי

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (ויקרא כו, ג)

הספרא, בתחילה, מתייחס למילה 'אם' במשמעות של 'לו' / 'הלוואי':

"אם בחוקותי תלכו" – מלמד שהמקום מתאוה שיהו ישראל עמילים בתורה, וכן הוא אומר "לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו, כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי", לו הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים, ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעותיו ולא יכרת לא ישמד שמו מלפני, וכן הוא אומר מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי ולשמור את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם, מלמד שהמקום מתאוה שיהו עמילים בתורה".

הפיסקה השניה מתייחסת למילה "בחקתי", וחלקה מצוטט ע"י רש"י:

"אם בחוקותי תלכו" – יכול אילו המצות, כשהוא אומר "ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם" הרי מצות אמורות, הא מה אני מקיים "אם בחוקותי תלכו" להיות עמילים בתורה, וכן הוא אומר "אם לא תשמעו לי" יכול אילו המצות, וכשהוא אומר "ולא תעשו את כל המצות האלה" הרי מצות אמורות, א"כ למה נאמר "אם לא תשמעו לי"? להיות עמילים בתורה.

יש להניח שרש"י בחר לא להביא את הפיסקה הראשונה כיוון שהמילה 'אם' נדרשת ולא מבוארת כפשטה, גם הפיסקה השניה מתייחסת להיגד כולו.

המהר"ל מתמקד דווקא במילה "תלכו":

"יכול זה" כו'. בתורת כהנים. ומה שאמר 'שתהיו עמלים בתורה', הינו מפני שכתוב הלמוד בלשון הליכה, כי ההליכה יש בה טורח ועמל, כך תהיו עמלים ויגיעים. ויש לפרש גם כן שההליכה שאדם הולך ממקום למקום, כן יהיה עמל בתורה ולהעמיק בה תמיד יותר ממה שהעמיק בה קודם. וזה נקרא הליכה בתורה. וכן הא דשני למכתב "בחקתי תלכו" ואחר כך כתב "ואת מצותי תשמורו", מפני שהחקות הם דברים שאין טעמם ידוע על אמתתם, ואפשר לאדם להשיג מעט מהם, והוא הולך ומעמיק תמיד יותר ממה שהשיג בראשונה, או שיש טורח בלמודם יותר, לכך כתב אצל החקות הליכה המורה על הטורח. ומה שאמרו כי המצות שהם חקים לא ניתנו טעם שלהם לגלות, אינו רוצה לומר שאין האדם יודע כלל מן המצות, אלא שאין יכול להבין אותם לגמרי, אבל יכול להבין מהם מעט, וזהו שאמר "אם בחקתי תלכו":

עד כאן התייחסנו לפתיחת הפסוק. חלקו השני הוא המעבר מהלימוד התיאורטי לעשיה בפועל:

"אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם" – הלמד לעשות לא הלמד שלא לעשות שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא".  (ספרא)

רש"י מצרף את הדברים לפירושו הראשון:

"ואת מצותי תשמרו – הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים, כמו שנאמר (דברים ה א) ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" (רש"י)

ומבאר המהר"ל:

"על מנת לשמור" וכו'. וכתב זה בלשון שמירה, לפי שהלמוד על מנת לעשות הרי הוא שומר הלמוד בתוך לבו כדי לקיים אותו במעשה, ונקרא זה שמירה. אבל מי שאינו לומד לעשות, הרי אינו שומר בלבו הדברים, וכאן כתב "ואת מצותי תשמורו":

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: