עשה מצוותיו גזירות – גור אריה – פרשת חקת

זאת חקת התורה" – …לפיכך כתב בה 'חקה' – גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה": (רש"י יט,א)

פרשני רש"י דנים 'מה הקושי בפסוק שהניע את חז"ל לדרשתם ולמה הוא מתאים דווקא פה?'. הרא"ם (ר' אליהו מזרחי, שעל רקע ואל מול פירושו כותב המהר"ל רבים מפירושיו) מבאר ש'חקה' ו'תורה' הם מילים נרדפות בעלות משמעות זהה ולכן הביטוי 'חקת התורה' הוא תמוה:

"כי צוויו פעם נקרא מצוה, מגזרת צווי, ופעם נקראת תורה, מגזרת הוראה, כי צוויו היא הוראתו, ופעם נקרא חקה, מלשון גזרה, כי ציוויו היא גזרתו, ופעם נקרא משפט… כי צוויו הוא המשפט ששפט במחשבתו… אלא "חוקת התורה" שם חוקה סמוכה לתורה… ולא היה צריך לזה, כי התורה והמצוה כלם גזירה, אלא שבא להודיע שאין במצוה הזאת טעם כלל, אלא הגזרה, שכך גזרה חכמתו יתברך וראוי לקבל אותה, אף על פי שלא מצאנו בה טעם כלל" (המזרחי יט,א)

אבל המהר"ל מחלק בין הוראת המילה 'חקה' לבין המשמעות העולה מ'תורה':

"שבכל מקום שנאמר "חקה" באה המלה על המצוה. והטעם הוא, כי המצות, בעשית המצוה אין צריך אדם לדעת טעם המצוה כלל, רק עשייתה בלבד. ואין תולה המצוה רק בעשייתה בלבד, ואין בו שום למוד, רק עשיה גרידא שעושה המצוה. אף על גב דלא ידע שום דבר, המצוה נעשה שפיר. אבל בתורה לא שייך לשון "חקה", כי בתורה שייך למוד"

'חקה' מקבילה ל'מצוה', הנובעת מ'ציווי', דהיינו עשייה מכח מי שציווה ועוצמת הציווי ולא בגלל הבנת הטעם והמשמעות. לעומת זאת, 'תורה' מלשון 'הוראה', שהיא תוצאת הסבר המורה והבנת התלמיד. ממילא המושג 'חקת התורה' הוא צמד מילים הסותרות עצמן מיניה וביה והוא הגורם לשאלה:

"ואם כן למה כתב "זאת חקת התורה"?…לכך כתב בתורה לשון "חקת" ללמוד לך שאף בתורה יהא חקה, ואל יהרהר אחר התורה של פרה אדומה".

ללמדך שבמקרה זה 'תורת' פרה אדומה כפופה ל'חקה', כיוון שלא נתגלה לנו טעם המצוה גם ברובד הלימוד וההוראה.

אמנם, גם על הגדרת 'חקה' / 'מצוה' כ'גזירה' במשמעות ש"אין אתה רשאי להרהר אחריה" יש לשאול, שהרי במדרש כל המצוות קרויות גם גזירות, ויש מצוות רבות שיש להן טעם מובן ואין זה מתאים להגדרת 'גזירה'?, כדברי המזרחי:

"ואם תאמר, אכתי היכי משתמע ממלת חוקה, דהכא שהיא גזרה שאין בה טעם, והלא כל המצות כולן נקראו בשם גזרות?", (מזרחי)

לפיכך דוחה המהר"ל הגדרת 'גזירה' כדבר שאין לו טעם:

"אין הפירוש שיהיו גזרות בלי טעם, כמו שסובר הרמב"ם ז"ל, דזה אינו, אלא הם גזרות שיש בהם טעם. ומה שנקראו 'גזרות' אחר שיש לכל אחת טעם, היינו שלא יאמר האדם שהם של רחמים, שהקב"ה מרחם על הבריות ועושה דבר לרחמים, וזה אינו, שהתורה שנתן לנו הקב"ה כל דבר במדת הדין, שכך נותן הדין לעשות, ואינו משום רחמנות. ואפילו מה שאמרה התורה לאדם ליתן צדקה ומעשר, וכל הדברים אשר הם מגמילות חסד, כל המצות כולם הם גזרות במדת הדין, ואינם רחמים. כי מה שחייבה התורה בצדקה ובמעשר, שכן האדם מצד שהוא אדם חייב שיתן מעשר, כדי שיהיה האדם נפש טוב, ולא יהיה נפש רע. ואם כן, מה שצותה התורה היא בגזרתו של הקב"ה על המקיים המצוה, ולא יביט אל העני ונכה רוח – שיהיה מצווה על נתינת הצדקה כדי שיהיה מתפרנס העני, זה אינו, שאין המצוה אלא לעושה המצוה. אבל המצות אשר נתן לנו הקב"ה כולם הם לתועלת המקיים המצוה. ולפיכך הם כולם גזרות, אף אותם שהם רחמים. וזהו שאמר 'מפני שעושה מדות הקב"ה רחמים ואינם אלא גזירות', כלומר שכך גזר הקב"ה במדת הדין, ואינם רחמים"

למהר"ל, לכל מצוה יש טעם לתועלת מקיים המצוה ולכן הוא נצטווה בה. אם כי הגדרתה כ'גזירה' מלמדת שאין האדם מקיימה בגלל הטעם שלה אלא בגלל עצם הציווי. לכך, למשל, בעזרה לעני,

"אין הענין שיהיה בשביל כך מצוה לאדם לפרנס אותם בשביל שרחם על העני, שאין זה כן",

אלא האדם עושה כי הוא מצווה לעשות דבר נכון עבורו.

"ומה שתמצא שהקב"ה אמר "ואל זה אביט אל עני ונכה רוח" (ישעיה סו, ב), שהקב"ה עוזר דלים… ומרחם, הקב"ה בעצמו עושה זה לדלים ולאביונים במדת רחמים, וצוה הקב"ה במדת הדין לאדם שילך בדרכיו וזהו מגזרתו על האדם, ולא נתן הקב"ה המצות לישראל על צד הרחמים על הבריות, רק מפני גזירות. ובודאי טעם יש בכל מצוה ומצוה. וזהו פירוש נכון במאמר הזה"

נשמח אולי להתחבר לכך שלכל מצוה יש טעם, אם אם לא ידוע לנו, אם כי לדור שרוצה 'להתחבר' למצוות ולחוות אותן, קשה יהיה לקבל ה'גזירה' שבכל מצוה, דהיינו קיום מצוה רק בגלל הציווי שבה ובניטרול כל זיקה נפשית לטעמה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: